<h1>בה"ג הלכ' ברכות</h1>
<h2>דף ג.</h2>
[ברכות מ"ז ע"ב] אמר ר' יוחנן קטן פורח מזמנין עליו. היכא דאתחיל ליה לאתויי שתי שערות ועדאן לא אייתי, ההוא קטן פורח, ודוקא דעייל ליה בתלת עשר ויודע למי מברכין. ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו, כי הא דאביי ורבא בר רב חנין כריכו ריפתא קמיה דרבה, אמר להו למאן מברכינן, לרחמנא, והיכא יתיב, אביי נפק לבראי ואחוי לרקיעא, רבא בר רב חנין אחוי לטללא, אמר להו תרויכו גברי רברבי הויתו, מיהו בוצין מקטפיה ידיע.
<h2>דף טז:</h2>
[ברכות ל"א ע"ב] ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין, מכאן לרואה דבר מגונה בחבירו צריך להוכיחו. ותען חנה ותאמר לא אדני, אמר עולא ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא אמרה לו לא אדון אתה בדבר זה, ואיכא דאמרי הכי קאמרה ליה לא אדון אתה בדבר זה ולא רוח הקודש שרויה עליך מי לא ידעת דאשה קשת רוח אנכי. ויין ושכר לא שתיתי, מכאן לחושדים אותו בדבר ואין בו שצריך להודיעו. ויען עלי ויאמר לכי לשלום, מכאן לחושד את חבירו בדבר שאין בו שצריך לפייסו, ולא עוד אלא שצריך לברכו שנאמר ואלהי ישראל יתן את שאלתך.
